כך נראה אולם בהוט סינמה חיפה בתום הקרנת סרט. צילום: גילי כץ פייסבוקכך נראה אולם בהוט סינמה חיפה בתום הקרנת סרט. צילום: גילי כץ פייסבוק

העדות של סדרנית ב"הוט סינמה" חיפה, שגורמת לתגובות רבות ברשת. חובת קריאה להורים- כך אתם מתנהגים ומלמדים את ילדיכם: "אמהות ששמות רגליים יחפות על כיסאות מלפנים. הורים שלא אכפת להם שהילד שופך הכל, כי יש מי שינקה"

הורים רבים מדברים על חינוך הילדים. הנושא עולה לנוכח מקרי האונס המטלטלים שנחשפו לאחרונה. אבל איך מתנהגים ההורים עצמם, איזו דוגמא הם נותנים לילדים? את הפרצוף הלא יפה של ההורים מגלים סדרני בתי הקולנוע בחופשת הקיץ. אחת מהם שברה שתיקה והביאה תיאור בתמונות ובמילים - איך אתם ההורים מתנהגים ליד ילדיכם. דוגמא מישהו?


אחד מהבילויים הכי פופולאריים בקיץ עבור הורים, ילדים, משפחה ובני נוער זה ללכת ולצפות באחד מסרטי הקיץ בקולנוע. כיסא טוב, מערכת סאונד מעולה, אולם ממוזג, פופקורן ושתייה. מה עוד אפשר לבקש? אלא שמסתבר שעבור עובדי בתי הקולנוע מדובר בסיוט של ממש, במפגש פנים מול פנים עם הישראלי המכוער – ובעיקר עם ההורים שמלמדים בשידור חי ובועט את ילדיהם איך לא לכבד, איך לצפצף על הרכוש ועל העובדים. גילי, סטודנטית צעירה באוניברסיטת חיפה רצתה להרוויח כסף בחודשי הקית ויצאה לעבוד כסדרנית באולמי "הוט סינמה" בחיפה. היא צילמה איך נראה אולם ממוצע בסוף סרט והביא תיאור לאיך ההורים מתנהגים והדוגמא ( או חוסר דוגמא) שהם עצמם נותנים לילדיהם.

תחגרו טוב חגורות, טיסת השוקולוד גרסת הקולנוע יוצאת לדרך. וכך מתארת גילי:

"שמי גילי, חיפאית מאז ומתמיד, סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה, אוהבת את העיר שלי, לגמרי הכי חיפאית שיש. אני עובדת בתור סדרנית בקולנוע, הוט סינמה (המוכר כגלובוס מקס לשעבר). החופש הגדול הגיע ובעקבותיו כמויות הזבל העצומות והלכלוך שמצטברים באולמות הקולנוע.
אז היי, אני הסדרנית (ועוד רבים כמוני) שמנקה אחריכם ההורים ואחרי הילדים שלכם את האולם, את הלכלוך שרובכם לא טרחתם לקחת איתכם ביציאה, אני זאת שמנקה את המושבים שלחלקנו לא באמת אכפת אם נשפך לילד רוטב סלסה על הכיסא, הרי זה מובן מאליו שיש מי שמנקה אחר כך.
חשוב לי לא להכליל, יש את הצדיקים מבינינו אך חבל שהם מעטים כל כך. כמעט בכל אולם מלא, תמיד נמצא מספר צדיקים שמתחת למושבים שלהם כמעט ואין גרגיר פופקורן אחד, אם בכלל, הורה שבסך הכל לימד את הילד שלו ליהנות מהפופקורן ולהשאיר אחריו נקי, שלימד את הילד שלו שבסוף הסרט הוא זורק בעצמו את קרטון הפופקורן לשקית שהסדרן מחזיק בסוף הסרט.
ואם נדבר על הדבר הכי הכי בסיסי… הורה שמלמד את הילד שלו לא לשים את הרגליים על המושב של מי שיושב מלפנים, כי קצת כואב לי להגיד שהרוב זה פשוט הורים שמרגישים יותר מדי בבית ורק חסר איזה כוס תפוזים סחוט טבעי בשביל להשלים את החוויה הביתית כולה. אה כן, מיותר לציין שהילדים שיושבים ליד אותם הורים פשוט לומדים מהם לעשות את זה גם בעצמם. תופתעו, זה קורה כל הזמן.
כמה זה צובט בלב לשמוע ילדה מגיעה אליי בסוף הסרט, קולטת שאני עומדת עם השקית, מסתכלת על אמא שלה ושואלת: 'אמא, השארנו את הפופקורן למעלה, ללכת להביא לה?'. האמא מסתכלת עליה, משתדלת לא להסתכל עלי, ואומרת לה: 'זה בסדר, לא נורא, הם גם ככה מנקים אחר כך'. חינוך.
אמא שמרשה לעצמה להשעין את כפות הרגליים היחפות שלה על המושב של מישהו מלפנים (סליחה אנשים, זה כל כך דוחה!!), ובאותו העת כאשר ילדתה הקטנה לידה, היא מבקשת ממני להגביר לה את המזגן באולם. בואו.. עם קצת כנות… גם אתם לא הייתם רוצים להגביר לה את המזגן, לא משנה כמה קר או חם באולם!
הינה עוד משהו, ארבעה ילדים בגיל ההתבגרות שהתלהבו יותר מדי מכך שהם בהקרנה לבד, ורצו להשאיר מזכרת מהבילוי, שנרגיש את נוכחותם, מה שנקרא, ודאגו לעבור שורה שורה באולם ולשפוך את הפופקורן שלהם, צחוקים אה?!
מעניין אם גם בבית הילדים האלה עושים מסלול מכובד שכזה ושופכים באופן יסודי את האוכל שלהם… תאלצו להסכים איתי שלא.
ואם כבר גיל ההתבגרות.. ילד אחר בן 13 שקצת רוצה להתלהב על אחת הבנות אז מצחיק אותו לשפוך עליה את כל הקרטון של הפופקורן, ובמקרים אחרים זה פשוט כל כך מצחיק לשפוך על חבר אחר את כל קרטון הפופקורן מול עיני הסדרנים, הרי למה בכלל אותו ילד צריך לעצור ולחשוב פעמיים על ההשלכות של הפעולה הזאת,
אל דאגה! אנחנו ננקה אחרייך.
סליחה שאכניס פה מקרה קצת יותר קיצוני. אבא שמרשה לעצמו בזמן שאנחנו מנקים את אולם להיכנס עם ילדיו בני ה-5 וה-6 לאולם כי אין לו סבלנות לחכות בחוץ שנסיים, ובאיומים חמורים ביותר מודיע לנו שהוא מושיב את ילדיו ויוצא מהאולם וזאת עובדה, זאת לאחר שביקשנו בצורה מכובדת לחכות בחוץ. תגיד, לא חבל להתנהג ולדבר בצורה כזאת תוך כדי שאתה מחזיק להם את היד?
הורים יקרים, בואו לא נחפש אשמים ולא נזרוק אחריות, אם כל אחד ידאג להיות אדם יותר טוב, זה גם מה שהדור הצעיר ילמד להיות גם בעתיד. זה הכל מתחיל ונגמר במעשים הקטנים שלנו. בבקשה קחו איתכם את הזבל, ואם נשפך לילד רוטב סלסה על הכיסא- תפסו את הסדרן הקרוב אליכם והודיעו לו, כדי שלאחרים לא תחכה הפתעה על המושב.
כאן אגיד תודה לכל מי שכן טורח ומשתדל להראות לילד שלו מה היא אנושיות, כבוד, אכפתיות, אותם הורים שבאים אלי ומצטערים על כך שהילד שלהם שפך בטעות את הפופקורן על הרצפה (וזה קורה.. הוא ילד אחרי הכל) והאמת שבאותו הזמן האולם כולו מטונף גם ככה מזבל של אנשים אחרים, אני מבטיחה להמשיך לחייך כהרגלי ולהגיד תודה רבה, להעריך את אותם אנשים, כי מקרים כאלו באמת עושים לי ולסדרנים אחרים טוב על הלב, זאת ההוכחה שמישהו אכן חשב עלינו או בכלל על הרעיון שמישהו צריך לנקות אחרי.

אולי גם זה יעניין אותך

"תודה שאכפת לכם שהילד שלכם יגדל להיות בן אדם טוב יותר בעולם שלנו.
בקרוב הקייטנות יגמרו, ועוד יותר משפחות ינהרו לבתי הקולנוע, אז תחשבו עליי ועל אותם סדרנים, תחשבו פעמיים כשסדרן עומד עם שקית הזבל בסוף הסרט ואתם מחליטים בכל זאת להשאיר את קרטון הפופקורן על הרצפה, כי הרי 'יש מי שמנקה אחרינו'.

אם הצלחתי לתת לכם קצת חומר למחשבה, אז דבר ראשון כשאתם מגיעים לקולנוע תגידו לי שלום! …אני מאמינה בכל לבי שיש לנו את הכוח לשנות, ואם הצלחתי להשפיע אף על הורה אחד, אני את שלי עשיתי". 

תגובות:
עוד ניוזים בשבילך