א'. "לא מסוגל לקיים חיים רגילים, הפך לנכה בלי יכולת ללכת, לאכול ועם כאבים עזים". צילום: עצמיא'. "לא מסוגל לקיים חיים רגילים, הפך לנכה בלי יכולת ללכת, לאכול ועם כאבים עזים". צילום: עצמי

תושב הקריות תובע את ביה"ח "אסותא-מכבי" בחיפה: "בגלל רשלנות שלהם בניתוח לקיצור קיבה, הפכתי לנכה, שבר כלי"

ש' תושב הקריות רצה לעבור ניתוח לקיצור קיבה להשיל מעודף המשקל ממנו סבל. אלא שהוא לא ידע שמרגע שיכנס בשערי "אסותא - מכבי" בחיפה, חייו יתהפכו ויהפוך לאדם נכה שעובר מאשפוז לאשפוז. "הוא הפך באחת לבעל מום, סובל מנכות קשה, לא מסוגל להתרחק ממקום בו ניתן להקיא, לא מסוגל לעבוד וסובל מכאבים עזים ויומיומיים עד כי פעולה כה פשוטה וטבעית – פעולת האכילה .. סובל נזקים נוירולוגיים חמורים, רגליו אינן נושאות אותו". עכשיו הוא תובע את אסותא על רשלנות רפואית ואת המנתח שלו


א' ש', תושב קרית ים בשנות הארבעים המאוחרות שסבל מעודף משקל (כ-140 ק"ג) אך לא מתחלואה נלווית, החליט גם הוא, כמו ישראלים רבים, לעבור ניתוח קיצור קיבה. ש', המתגורר בקריית-ים, החליט לפנות לרפואה הפרטית ובחר בסניף "אסותא" של קופת החולים "מכבי" שבחיפה, לטובת ההליך הרפואי. הוא ביקר שם מספר פעמים, במהלכם נבדק ואף עבר וועדה שמצאה אותו מתאים לניתוח.

ב-3.5.15 התייצב במרפאות ועבר את הניתוח ויומיים לאחר מכן שוחרר לביתו, לא לפני שקיבל המלצות כלליות ע"י הדיאטנית אך לא לביקורת או מעקב. במהלך אותה תקופה סבל מהקאות, אך המתין לתור להוצאת הסיכות מגופו, שנקבע לכעשרה ימים מאוחר יותר. באותו מעמד, שהתקיים במרפאות חוץ בבית החולים רמב"ם (שם עובד המנתח), לא נבדק כלל וכשציין בפני המנתח כי הוא סובל מהקאות, האחרון טעם כי "זה אופייני ויעבור לך". "מאז, ולמעשה עד היום – יותר מארבע שנים לאחר הניתוח – הוא סובל מהקאות מרובות שגורמות לו סבל רב", מספרת עו"ד סיגל לביא-אלבז, ממשרד לביא-וולינץ שבקרית מוצקין.

כעבור כחודשיים נוספים, בתחילת יולי 2015, גברו ההקאות וסבלו של המנותח התגבר, והוא פנה לקופת חולים – שם תועדה ירידה של 40 ק"ג במשקלו. ש' התלונן על כאבים ורופא המשפחה הפנה אותו למנתח בשנית, שגם הפעם פטר אותו באומרו "אל תדאג זה יעבור לך, זה שום דבר". כשלושה חודשים מאוחר יותר הגיע ש' למיון בבית חולים כרמל והתלונן על חולשה כללית ואי יכולת להניע גפיים תחתונות. בו במקום בוצע צילום CT והתגלו דליפות מהשרוול שהותקן בבטנו, והוא נשלח לרמב"ם, שם אושפז למשך שלושה חודשים. לאחר שיקום ארוך שעבר, שוחרר לביתו, ובביקור בית ביוזמת קופת החולים נמצא כי הוא:"לא מסוגל ללכת בלי עזרה, זקוק עזרה רבה לבוש, רחצה. מצב כללי ירוד, חולשה כללית". לאחר שנים של סבל, שכלל ביקורים רבים בבתי חולים שכללו אשפוז וטיפולים מכאיבים, הסבירו רופאיו כי הפתרון היחידי הינו ניתוח מעקף קיבה. "נוכח הניתוחים, הבדיקות הפולשניות הרבות והאשפוזים הממושכים, אני חושש מאוד ואיני מוכן לבצע ניתוח נוסף שכרוך בסיכונים רבים", אומר ש'.

כאמור, בשבוע שעבר הוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב תביעת רשלנות רפואית כנגד "אסותא" וכנגד הרופא המנתח, בה נטען כי: "טיפלו בתובע באופן לא מקובל ובניגוד להנחיות ולפרקטיקה הרפואית המקובלת, לא ביצעו מעקב לאחר הניתוח כנדרש, פטרו את התובע בלא כלום שעה שהגיע והתלונן על כאבים עזים והקאות ממושכות, התעלמו מירידה דרסטית וקיצונית במשקל בתוך זמן קצר מאוד, לא ביצעו התייעצות מומחים מתאימים לתלונותיו של התובע ועוד". בנוסף, נכתב כי הנתבעים לא קיבלו הסכמתו מדעת של התובע לסוג הניתוח ולא קיבלו הסכמתו מדעת של התובע לסיכונים הכרוכים בניתוח, טענות המגובות בחומר הרפואי שהוגש בתביעה. "מרשי הוחתם על טופס ההסכמה לניתוח לאחר ביצוע הניתוח בפועל, בעודו מתאושש. כתוצאה מהניתוח, הפך התובע – שהיה איש פעיל ועבד למחייתו – לנטל, לנכה בשיעור 68% בהתאם לקביעת המוסד לביטוח לאומי. הוא לא הצליח לשוב ולהשתלב בשוק העבודה, פעולת האכילה הפכה קשה מאוד עבורו וחייו רווי כאבים", מספרת עו"ד לביא-אלבז.

אולי גם זה יעניין אותך

לתביעה צורפה גם חוות דעתו של ד"ר אביאל רועי-שפירא, מומחה בכירורגיה כללית וטיפול נמרץ, שכתב כי: "עובר לאירועי הרשלנות, היה התובע, אדם כבד גוף אך פעיל חברתית ותעסוקתית, פרנס את עצמו בכבוד וחי חיים מלאים ומספקים. לאחר כל אלה הפך באחת לבעל מום, סובל מנכות קשה, לא מסוגל להתרחק ממקום בו ניתן להקיא, לא מסוגל לעבוד וסובל מכאבים עזים ויומיומיים עד כי פעולה כה פשוטה וטבעית – פעולת האכילה הפכה קשה עד מאוד עבורו. מעבר לכך הוא סובל נזקים נוירולוגיים חמורים, רגליו אינן נושאות אותו, הוא מתהלך למרחקים קצרים בלבד ואף זאת תוך מאמץ ניכר. לעיתים עקב חוסר יציבות מתרחשות נפילות".

עו"ד לביא-אלבז מציינת כי בדו"ח מבקר המדינה מחודש פברואר האחרון, שעוסק בתחום הניתוחים הבריאטריים, נקבע כי קיימת שורה של כשלים החל משלב קבלת ההסכמה מדעת, ההחלטה על סוג הניתוח, עובר דרך ביצוע הניתוח עצמו וכלה במעקב לאחריו, בדומה מאוד לאמור בחוות הדעת מטעם התובע. עוד קובע מבקר המדינה כי לא ניתן להטיל את האחריות על ביצוע המעקב על המטופלים או על קופות החולים בהעדר הכנה והדרכה מתאימה. "נוכח הרווחיות הגבוהה של לפחות חלק מהניתוחים הבריאטריים, עולה צורך להבטיח כי יוסר החשש ששיקול הדעת המקצועי של בית החולים, יושפע מההשלכות הכלכליות של הניתוח והרווח הגלום בו – אם מבחינת הערכה שהמטופל אכן מתאים ומוכן דיו לניתוח ואם מבחינת ההחלטה על סוג הניתוח המתאים למטופל", נכתב בדו"ח.

תגובות:
עוד ניוזים בשבילך