איך אנחנו יכולים להבין את הילדים שלנו?

השאלה הראשונה שהעלתה הייתה: מה עבר על עמית? מה היא המשימה המרכזית שעמדה בפניו?

עמית היה צריך לותר על אירוח חברו וזה לאחר שעמית הבטיח לו שיפגשו בביתו. הוא היה צריך להיפרד מהציפייה לערב מהנה עם חבר. עמית היה צריך ליידע את חברו שלא יוכלו להיפגש.

השאלה השנייה הייתה מה הסיטואציה גורמת לו להרגיש? בפגישה ורד שיערה שעמית היה מאוד מאוכזב, מתוסכל ובעיקר חשש לאכזב את חברו ולא לעמוד בהבטחתו כלפיו.

באמצעות השאלה השלישית וביחס לגילו ההתפתחותי של עמית, ניסו להבין מהם הכלים העומדים לרשותו מבחינה קוגניטיבית ורגשית על מנת להתמודד עם הסיטואציה? עמית בן 7 ונמצא בתחילת דרכו בהתפתחותו הרגשית והחברתית. עמית לומד להבין ולהתמודד עם רגשותיו בתוך מערכת קוגניטיבית ובין אישית רחבה יותר. הוא לומד להיות רגיש יותר כלפי אחרים בסביבתו ולהגיב באמפטיה על אירועים מסוימים סביבו. התפתחות זאת בקרב ילדים מושפעת מאוד מהאינטראקציה של הורה – ילד. הילד זקוק להוריו על מנת להבין סיטואציות חברתיות וללמוד לשלוט ברגשותיו. הציפייה של ורד שעמית יתחשב בעייפותה ויענה לבקשתה באופן מידי צריכה להישען על הידיעה שעמית בשלבי רכישת מיומנות זאת ויש לסייע לו בכך. בנוסף הקשרים החברתיים בגיל זה הינם מאוד משמעותיים ונתפסים כמי שקובעים חלק מזהותו האישית והחברתית – מה יחשבו עליי? האם הוא ימשיך להיות חבר שלי גם אם לא אפגש אתו היום? איך אני אגיד לו שאני לא יכול לארח אותו?…. ורד אף שיערה כי יתכן שביטול המפגש של עמית עם חברו נתפסה על ידו כהתנהגות שתוביל לאבדן החברות.

איך אנחנו יכולים להבין את הילד שלנו. צילום אילוסטרציה

השאלה הרביעית הופנתה לורד: איך אני, ההורה, מבין את מצבו? מענה על שאלה זו לאחר חשיבה על שלוש השאלות הקודמות הובילה את ורד להבנה שעמית מתקשה להבין את עייפותה של ורד. כמו כן, ורד הבינה שעמית לא יודע שמנוחה, אחרי יום עמוס בגירויים, הינה חשובה עבורו. בנוסף ורד העלתה את האפשרות שעמית לא ידע איך לומר לחברו כי הוא מבטל את המפגש ביניהם באופן כזה שעמית לא ירגיש כי איבד את החברות עמו. תיווך הורי של הסיטואציה כמו בקשה להתחשבות בעייפותה של ורד, הסבר על חשיבות המנוחה עבור בנה ומתן כלים לתקשורת בין אישית עם חברו יסייעו לבנה להתמודד עם הסיטואציה. הבנה זאת של ורד החליפה את ההבנה הראשונית שלה כי עמית ילד מפונק, לא מעריך וכדומה.

השאלה החמישית התמקדה ברגשותיה של ורד כאם: מה אני, ההורה, מרגיש ביחס לזה? גם בשאלה זו ניכר היה כי חל שינוי רגשי מצדה של ורד. רגשות של כעס, תחושת עלבון וחוסר אונים התחלפו עם תחושת אמפטיה וחמלה. מתוך הבנה זו ושינוי במצבה הרגשי של ורד היא הצליחה לחשוב על דרכים אחרות לסייע לבנה להתמודד עם סיטואציות דומות.

ורד חזרה לביתה ושוחחה עם בנה על המקרה שהוביל אותו להתפרצות זעם. היא נתנה הכרה לתחושותיו ורגשותיו, סייעה לו להבין כיצד היה יכול להתמודד עם התסכול והאכזבה שהתעוררו בעקבות ביטול האירוח של חברו. הפגינה סמכות הורית ברורה בדבר ציפיותיה כיצד עליו לנהוג ברגעים אלה. וכן, היא לקחה אותו לפסטיגל. על שימוש בענישה, ככלי לשליטה בהתנהגויות של ילדים, נרחיב בפעם אחרת.

הקושי שורד הגיעה עמו לקליניקה הראה כיצד הפער שנוצר בין המצב הרגשי והתפיסתי של ההורה לבין מצבו של הילד, משאיר הרבה פעמים את ההורה והילד בתחושה של תסכול וכאב מעגליים ולא מסייעים. שימוש בחמש השאלות, ככלי להתמודדות ביחסי הורים- ילדים, מגשר על פער זה. ההבנה שלכם כהורים כי הילד מתמודד עם משימה מורכבת עבורו שמעוררת בקרבו תחושות לא פשוטות תיתן לרוב מענה גם על תפיסתכם ותחושותיכם ותעורר תגובה מותאמת ומאפשרת. נסו זאת בעצמכם. ניתן לעשות זאת לבד בבית.

ככל שתשתמשו יותר ויותר בשאלות אלה הן תהיינה לכם זמינות יותר ומהירות יותר, וזאתעל מנת שתיווצר תגובה הורית מטיבה עבור הילד וכן, גם עבורכם, לא פחות חשוב.

לשכלול המיומנויות ההוריות ולהתמודדות עם מצבי משבר צרו קשר:

https://www.facebook.com/איריס-נברו-ביטון-טיפול-רגשי-והדרכת-הורים-1979146405634220/

איריס נברו ביטון M.S.W

טיפול רגשי והדרכה הורית

0546687791

לשאול את השאלות הנכונות. צילום אילוסטרציה
ניוזים- רשת אתרי החדשות המקומיות של ישראל, מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו בטלפון/ ווטסאפ: 0522818000 או שלחו למייל: .mnewzim@gmail.com

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
נגישות