לראשונה בישראל: באיכילוב יבצעו טיפול המקטין סיכון לאירוע מוחי

לראשונה בישראל: טיפול למניעת הפרעות קצב כרוניות הטומנות בחובן סיכון לאירועים מוחיים בוצע בניתוח אנדוסקופי זעיר פולשני. הפעולה בוצעה על ידי ד"ר נחום נשר - מנהל תחום הטיפול הניתוחי בהפרעות קצב של המחלקה לניתוחי לב וחזה


פרפור פרוזדורים הינה הפרעת הקצב הנפוצה באוכלוסייה ומגיעה בגיל המבוגר לכדי עשרה אחוז. הפרפור גורם עם השנים לירידה בתפוקת הלב ולפגיעה הדרגתית ביכולתו ואף מהווה סכנה לתסחיפים אל המוח. הטיפול המקובל בפרפור התקפי הינו תרופתי המשולב בצריבה (אבלציה) של מוקדי ההפרעה החשמלית המבוצע בצנתור. כאשר הפרפור אינו נשלט או כאשר אינו חולף והופך לכרוני קיים קושי להפכו לקצב סינוס סדיר בתרופות או אף בצנתורים "אבלציות" חוזרות. הטפול הכירורגי המסורתי ("ניתוח המבוך" או MAZE ) נתפס על ידי מרבית המטופלים והרופאים המטפלים בהפרעת קצב זו כניתוח פולשני יתר על המידה מכיוון שהוא מצריך חיתוך מלא של עצם החזה ושימוש במכונת לב ראה. המרכז הרפואי איכילוב כאן בת"א הינו חלוץ בביצוע פעולה לצריבה חיצונית (אבלציה) של מוקדי הפרפור בגישה תורקוסקופית בשלושה חתכים זעירים וללא צורך בפתיחה ניתוחית של עצם החזה.

שני מנתים במהלך הניתוח

כעת, ביצעה המחלקה לניתוחי לב וחזה בבית החולים ניתוחים זעיר פולשניים אלו בשלושה חולים תוך כדי שימוש במכשור חדיש בעל יכולת בקרת איכות צריבה מיוחדת בו טרם נעשה שימוש בישראל. הפעולות בוצעו לראשונה באופן תורקוסקופי – שימוש במכשור מיוחד מסוג "atria clip" המיועד לסגירת אוזנית העלייה השמאלית (אזור בעליה ובו נצברים רוב קרישי הדם העלולים לגרום לתסחיפים ולאירועים מוחיים) וכל זאת כאמור בגישה זעיר פולשנית. כל שלושת המטופלים חזרו לקצב תקין וסדיר במהלך הפעולה עצמה, וזאת לאחר שנים ארוכות של קצב לא סדיר. כמקובל בניתוחים אלו יחלפו מספר חודשים נוספים עד שניתן יהיה לאשר חזרה לקצב סדיר והיעלמות של הפרעות הקצב אך עדיין סגירת אוזנית העליה השמאלית מפחיתה באופן ניכר את הסיכון לתסחיפים ולאירועים מוחיים.

כעת, ביצעה המחלקה לניתוחי לב וחזה בבית החולים ניתוחים זעיר פולשניים אלו בשלושה חולים. צילום: איכילוב

הניתוחים בוצעו כולם בשיטה אנדוסקופית דרך 3 חורים מזעריים ומבלי לפתוח את בית החזה ובסיוע מומחה בעל שם עולמי בתחום זה – פרופ' מרק להמר מהמרכז הרפואי מאסטריכט שבהולנד כשסיוע ובקרה על הפעולה ומעקב אחר החולים מתבצע בשיתוף פעולה עם ד"ר רפאל רוסו שהוא מנהל תחום הפרעות קצב במחלקה הקרדיולוגית.

תגובות:
עוד ניוזים בשבילך