הסיפור המרגש של משפחה לילדה חולת סרטן מחיפה שנאלצים לנסוע כל בוקר לר"ג כדי שביתם תזכה להיות בגן מתאים
אנחנו כאלה… תגידו משוגעים שמבזבזים ארבע שעות ביום בכבישים, הזויים, לא ריאליים… הכל בסדר…. כרגע זה הפתרון היחיד שעומד מול עינינו … יכול להיות שנתמרכז בסוף (זה לא כל כך פשוט ששלושה ימים בשבוע אנחנו מבקרים שלא מבחירה באונקולוגית ברמב"ם… גם לא שבתמונה יש עוד מלאכית מהממת בת חמש עם חיי חברה כמו שלא היו לי גם בגיל 16… זה לא פשוט מעוד המון סיבות טכניות, מהותיות ובעיקר שלנו…) יכול מאוד להיות שדברים יסתדרו מעצמם ושנעה שלנו תוכל מהר ממה שאנחנו חושבים להשתלב בגן רגיל… בפעוטון, במעון, בגנון, עם צהרון, בלי צהרון… כל דבר שמסתיים ב ״און״… בינתיים אנחנו עדיין לא שם ורק מקווים להישאר מספיק חזקים כדי להתמודד גם עם השלב הזה בדרך…
כולי תקווה שעיריית חיפה תפתח את שעריה לעמותת ״גדולים מהחיים״ ותאפשר הקמת גן שכזה לכל כך הרבה ילדי חלומות צפוניים… מבחינתי זו שליחות ואעשה הכל בכדי שזה יקרה. בזכות המון אנשים טובים בעיריית חיפה ובמיוחד בזכות מחזיק תיק החינוך בעיר ושותפיו שהבטיחו לקחת על עצמם את הפרויקט הכל כך חשוב הזה והוכיחו מאותו הרגע שהם אנשים של עשייה ואכפתיות אמיתית (אין קשר לבחירות תאמינו לי)אני אופטימי ובטוח שיש עם מי לדבר ואפשר להזיז כל דבר אם רק רוצים. לא כולם יכולים לחשוב על לעשות את מה שאנחנו עושים, אנחנו מוקפים בסביבה תומכת ומחבקת, במקומות עבודה מכילים ומבינים ובמשפחה מדהימה… לא לכולם זה הגיוני או בר ביצוע… בשביל אלו הפוסט הזה… אחרי מספר פגישות בנושא עם קברניטי העירייה אני יודע שיש נכונות של כל הגורמים הרלוונטיים… עכשיו רק נשאר לעבור לשלב הביצוע כדי שגם ילדי רמב״ם מחיפה וסביבתה יוכלו ליהנות מהפרויקט המדהים הזה… רק להניע … ובינתיים עד שיניע… אנחנו על כביש החוף… עם רוח בשיער ונהנים מהנוף…. עשו טובה ותנו לעקוף…
