מבקשת משמורת משותפת על הבן של בת הזוג לשעבר

הזוג הביא ילד לעולם בתרומת זרע אנונימית שרכשו השתיים יחד, בהליכי הפרייה חוץ גופית ולאחר שנולד התינוק, השתיים גרו יחד והתובעת היוותה גורם משמעותי בגידולו ובחייו


השופט נחשון פישר, סגן נשיא בית משפט השלום בראשל"צ, שופט בתי המשפט לענייני משפחה דן, בבקשה לקביעת הסדרי ראייה זמניים עד להכרעה בתביעה למשמורת משותפת והורה כי האם הלא ביולוגית תפגוש בקטין אחת לשבוע למשך אחר הצהריים אחד ומתח ביקורת על התנהלות בת הזוג לשעבר שהפרידה באחת את בת הזוג מהתינוק וככל הנראה אף מסיתה אותו כנגדה.

הזוג הביא ילד לעולם בתרומת זרע אנונימית שרכשו השתיים יחד, בהליכי הפרייה חוץ גופית ולאחר שנולד התינוק, השתיים גרו יחד והתובעת היוותה גורם משמעותי בגידולו ובחייו.

בנות הזוג נפרדו לאחר מערכת יחסים של 11 שנים. שאשר לאחר הפרידה, האם הביולוגית טענה כי היא מתכוונת לגדל את הילד שהיה בן ארבע וחצי אז לבדה מאחר והבאתו לעולם היה רצונה שלה בלבד. עקב כך עתרה התובעת למשמורת משותפת ולקביעת הסדרי ראייה זמניים.

התובעת טענה בין השאר כי היא נחשבה בסביבתם הקרובה כאימו של התינוק לכל דבר, בבית החולים היא נרשמה כבת הזוג של האם, הוריה שבביתם השתיים גרו לקחו חלק פעיל בגידולו ושבשנים הראשונות לחייו היא זו שמימנה את רוב ההוצאות שלו והיא זו שלקחה אותו לרופאים.

הנתבעת טענה כי לתובעת אין כל זכות עמידה שכן היא אינה אמו של הקטין או האפוטרופוס שלו, ומשכך, אף אינה יכולה לדרוש הסדרי שהות עימו. עוד טענה כי היא אפשרה לפני הפרידה מפגשים בין השניים אך היא הפסיקה אותם לאחר שסברה כי הם מזיקים לו. הנתבעת הוסיפה כי אין בהסכמה שנתנה בעבר לקיום המפגשים משום הענקת זכויות הוריות וכי מצבו הנפשי של הילד השתפר מאז נפסקו המפגשים בין השניים וכי אין לחייב אותה לגדל את הילד עימה בניגוד לרצונה ורצון הילד.

אולי גם זה יעניין אותך

השופט נחשון פישר ציין בפסיקה כי באקדמיה התפתחה בשנים האחרונות גישה המכונה "הורות פסיכולוגית", המבססת את הקשר בין קטין לבין ההורה הפסיכולוגי המהווה דמות משמעותית עבורו, דואג, מטפל, מחנך וקשור אליו אף אם הוא אינו ההורה הביולוגי ואין לו מעמד משפטי ביחס אליו.

בתסקיר צוין כי על פי חוות דעת הגורמים המקצועיים, קיים חשש שאם לא יקבעו מפגשים בין הקטין לתובעת בהקדם, הוא עלול להיות מוסת נגדה עד שלא ירצה עוד לפגוש בה. כבר בשלב זה דמותה מצטיירת כשלילית וכגורם מפריע בעיני הנתבעת והקטין רואה ומבין זאת חרף גילו הצעיר.

לסיכום דבריו ציין השופט "כברת דרך משמעותית וראויה, עשו בני זוג מאותו מין, במאבקם אשר הניב פרי על הכרה בזכויות הוריות משותפות. הצלחות אלו וההכרה שניתנה לבני זוג בני אותו מין גם בכל הקשור להורות, לקטינים ולמסגרות הוריות שונות ומגוונות, מסגרות הוריות שאינן 'קלאסיות', מתבססת על מחויבות אשר חייבת להישמר תמיד, כשהדבר לטובת הקטינים, ובעיקר על ידי בני זוג מאותו מין גם ברגעי קושי ומשבר". לשיטתו, "מחויבותם של בני זוג בני אותו מין לקשר ולחלום אותו רקמו יחדיו בימי אהבה ואחדות, איננה יכולה להיפרם בימי משבר וסגריר… את הביולוגיה בהקשר משפחתי זה, של הורים בני אותו מין, החליף ההסכם. ההסתמכות על מחויבות ואחריות זו ותקוותן של המערכות כולן שהסכמה זו לא תיפרם,  הם הם שסללו וגיבשו את הזכויות ההוריות במשפחות חד מיניות, עליהן יש לשמור לטובת הקטינים. כפי שהביולוגיה קיימת, וקשרים גנטיים לא ניתנים להפרדה ולביטול, כך ראוי שגם קשר הסכמי ובכל האמור בקטינים ובטובתם לא בנקל יישלל ויופר כשבוחרים ההורים, בני אותו המין, להיפרד".

תגובות:
עוד ניוזים בשבילך