טור דעה

כרמל שאמה הכהן, רינה מצליח ווירוס קורונה– בדיוק מה ששסע חברתי צריך. טור דעה מאת עו"ד צחי ביטון, תושב רמת גן

רינה מצליח. צילום ניצן הפנר. לינק לרישיון בויקיפדיה https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Rina_Matzliach.jpgרינה מצליח. צילום ניצן הפנר. לינק לרישיון בויקיפדיה https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Rina_Matzliach.jpg

העיתונאית רינה מצליח תרמה את ה"תובנות" שלה לגבי הציבור החרדי ויחסיו עם "המדינה" כשאמרה במונולוג בשידור כי משבר הקורונה יוצר הזדמנות ביחסי החרדים עם המדינה כך שיהא עליהם לקבל את המדינה "לטוב ולרע", גב' מצליח מציעה שהחברה החרדית שאינה רואה את עצמה כמחויבת למדינת ישראל תעבור איזה סוג של שינוי ו"חזרה בתשובה" (כך ממש במילים הללו). כמובן שדבריה של מצליח לא נאמרו משנאת חרדים חלילה וחס אלא מאהבה למדינה. לא לגמרי הבנתי את דבריה של רינה מצליח ואת המשמעות המעשית שלהם ואני לא בטוח שגב' מצליח בעצמה מבינה אותם. האם היא מצפה שהחברה החרדית תשנה את פניה, תנטוש את אמונותיה, ערכיה ומנהגיה, ומדוע? מפני שגב' מצליח סבורה שהם אינם ראויים עד כדי כך שהחברה הזו צריכה לחזור בתשובה? רינה מצליח היא עיתונאית מנוסה וותיקה, היא אמנם לא "נבחר ציבור" כהגדרתו אך באופן מסוים היא משמשת פה לציבור רחב שצופה בה בטלוויזיה ויש לה אחריות כלפי הציבור הזה. אם רינה מצליח רואה את עצמה כשליחה של אותו ציבור ונושאת נאומים פוליטיים בשליחותו של ציבור זה צריכה להיות לה גם האחריות כלפי אותו ציבור. האמירות הללו מעידות על כך שגב' מצליח לא הפנימה את העניין הזה עד תום. חברתה דנה וייס ניסתה למתן ולתקן את הדברים בשידור אך ללא הועיל כי לנבחרת מטעם עצמה אין כל כוונה לקחת אחריות על דבריה. גב' מצליח אינה אדם רע ואני מאמין שדרכה של גב' מצליח רצופה בכוונות טובות, אבל עדיין לא התגברתי על התדהמה מההתנשאות שבדברים שנאמרו אולי משום שלא באמת הבנתי את משמעותם המעשית. ואולי מפני מה שנותר לנו כיום, אמירות קשות ומבדלות, יוזמות משפילות, במקום קריאת כיוון אמיתית לתיקון ושיפור.

הגדר שהוקמה בין רמת גן לבני ברקהגדר שהוקמה בין רמת גן לבני ברק

יובהר כי איני פוטר בזה את הציבור החרדי ונציגיו מאחריות לשסע הזה ומהחובה לגשר עליו, התנהגות פורעת חוק וביטויי שנאה אינם יכולים להתקבל משום סיבה וראויים לטיפול ביד קשה וזה ממש לא משנה "מי התחיל".

רינה מצליח וכרמל שאמה הכהן הם רק דוגמאות לכך שנציגי הציבור מעמיקים את השסע ואת הפגיעה במקום למצוא את הדרכים הנכונות לגשר עליו. הדוגמאות הללו מובילות למחשבה שבעצם כמעט ואין בציבוריות הישראלית כיום אף גורם, אדם או מפעל שהגדרתו, מטרתו העיקרית ופעולתו היא בניית גשרים בחברה הישראלית ומציאת תשובות ופתרונות צודקים, ראויים ומכבדים שיאפשרו לחברה הישראלית לחיות בשלום בין חלקיה השונים ובעיקר החברה החרדית. אם אמנם החברה הישראלית רואה בשסע הזה בעיה לאומית, ואני מאלו שחושבים שזו אחת הבעיות הקשות ביותר של החברה הישראלית כיום, הרי על החברה לפעול ולחפש פתרונות באופן אקטיבי. מתוך כל הגופים הרשמיים במדינת ישראל לא ראיתי משרד או גוף שבהגדרתו פועל לבניית הגשרים הללו, או לפחות מחפש ומנסה. ניסיונות נקודתיים, מוזרים ולא ברורים נעשו בעבר בעניין הזה אך ככל הנראה היו נקודתיים מידי (שילוב חרדים בעבודה), אקדמיים מידי (מחקרים על התנהגות הקהילה החרדית), מוזרים ונלעגים מידי (כולנו זוכרים את יאיר לפיד עטוף בציצית וקיתונות הביקורת להם זכה), או פשוט היו מן הפה ולחוץ (מה זה מפלגת "גשר"? האין זו מטרה מספיק ראויה עבור מפלגה שזהו שמה?).

בהיעדר הכוונה איכותית כזו אנו נותרים עם גדרות וניסיונות להחזיר בתשובה את הציבור החרדי.

טור דעה מאת צחי ביטון, עו"ד, תושב רמת גן

ניוזים- רשת אתרי החדשות המקומיות של ישראל, מכבדת את זכויות היוצרים ועושה את כל המאמצים לאיתור בעלי הזכויות של היצירות הכלולות בכל הכתבות שלנו ברשת. במידה ומצאתם יצירה שאת/ה בעלי הזכויות עליה ואתם מעוניינים להוריד אותה מהכתבה או להוסיף לה קרדיט, אנא פנו אלינו בטלפון/ ווטסאפ: 0522818000 או שלחו למייל: .mnewzim@gmail.com

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

Back to top button
נגישות